בדיוק לפני שלושה חודשים חזרתי לעבוד עבור AWS אחרי שבמהלך 2023 פוטרתי בפתאומיות כחלק מתהליך נרחב שנעשה בכול החברה. (עוד על זה אפשר לקרוא כאן). רבעון ראשון זה אחלה נקודת ציון לבחון את הדברים. אני עוד זוכר את ההלם שמהלך הפיטורים תפס אותי (ואת משפחתי) חידוד היכולת שלי להתמודד עם עוד שינויים בקריירה- ההחלטה שזה קרה עבורי וכמובן המעבר לעבוד בחברה אחרת.
אני זוכה לקבל הרבה שאלות על איך זה קרה? למה? וכמובן- איך זה לחזור??
לגבי מדוע הפיטורים קרו, קשה לי לענות- זה היה משהו ממש מעליי ורחוק ממעגל ההשפעה שלי ולכן בחרתי להתמקד במה אני לוקח מהתהליך. ההסתכלות פנימה, חשפה בפני בצורה יכולת חדשה-אני מתמודד טוב עם שינויים בקריירה (ובחיים בכלל) והחלטתי לשתף בידע שלי על מנת שכמה שיותר עובדים יסגלו לעצמם את התהליכים להתמודד עם השינוי הבא (לינק לפוסט). כתבתי על זה הרצאה אותה אני מעביר לכאלה שבתהליכי שינויי בקריירה או בראשית דרכם וצריכים להכניס שגרות שיעזרו להם להתמודד עם שינויים- כי אלו עוד עומדים לבוא... על כולנו.
לגבי החזרה ואיך זה מרגיש, הו.. פה אני מרגיש שיש לי הרבה יותר השפעה.
תמיד תשאלו למה?
מבחינתי ה"למה" היה מאוד ברור. במסלול הקריירה שלי, הרצון להיות חלק מארגון מהמשמעותיים בעולם, להצליח לגעת בטכנולוגיית המתקדמות ביותר ( חייב לרשום פה AI) , להיות מוקף באנשים מהאיכותיים ביותר בעולם העבודה וכמובן מעל הכל להוביל לקוחות בעשיה משמעותית, הם שגרמו לי לרצות לחזור.
מה אני הכי אוהב? ברגע שאני מרגיש שהלקוח מבין שAWS הוא לא רק ספק תשתיות הטכנלוגיות המשמעותי שיש להם אלא שותף שיכול לתרום לו המון במסע שלהם לעבר היעדים העסקיים , ברגע הזה אני מרגיש שאני מגשים את עצמי.
יכולת יוצאת דופן להיות באמת אובססיבי לגבי הלקוחות. היא הסיבה מדוע לחזור.
בסיבוב הראשו עבדתי בחברה פחות משנתיים ובחברה מסוג של AWS, זה פרק זמן קצר מדי-יש עוד המון מה ללמוד, לתת ובעיקר להשפיע.
למרות הצורה בה הדברים נגמרו, הרגשתי שלא חוויתי מספיק ולכן הרעב להשתייך לארגון עדיין בער בי.
רגע מה, אבל הם פיטרו אותך- ככה אתה מוכן לחזור?
יכול מאוד להיות שאצל אחרים היה עובד האגו בצורה יותר משמעותית והם היו מוותרים על ההזדמנות הנדירה לחזור לעבוד עבור חברה כמו AWS אבל עבורי זה לעולם לא היה יכול לקרות. האגו לא קיים בהקשר של הקריירה אלא רק מה נכון והכי מדוייק עבורי בנקודת הזמן. אז כן, המחשבה עברה לי בראש :" אבל הם החליטו לוותר עלייך עופר" וכל המחשבות המאוד טבעיות שמגיעות אחרי זה, אבל מאוד מהר הם חלפו וההזדמנות הגדולה לחזור מהדלת הראשית מילאה אותי בהרבה גאווה. בפרקים הקודמים ברומן שלי עם אמזון, שיתפתי (לינק לפוסט) שניסיתי להתקבל לעבוד עבורם כל כך הרבה פעמים, כך שהמחשבה שעתה הם מציעים לי לבוא לעבוד עבור החברה- מילאה אותי בהרבה גאווה וזה הכח ממנו אני פועל וחושב על העשייה שלי עם הלקוחות (לכל הריאלים, כמובן שאני יודע שזה יכול לקרות שוב:)
טוב, אז איך זה? מה שונה?
אני מרגיש שיש שוני בעיקר בהסתכלות שלי, בזכות התהליכים שאני עברתי, אני מרגיש שאני יודע להיות משמעותי יותר עבור הלקוחות, מביא איתי ניסיון ופרספקטיבה יותר רחבה.
הסביבה העסקית הגלובלית רוויות השינויים לרבות המלחמה אותה אנו חווים ומשפיע הן על הלקוחות שלנו והן עלינו כעובדים מחייבות אותנו לתת הרבה יותר משמעות לתיעדוף. לוודא שבכל זמן נתון אנחנו מתרכזים "בפראטו" ובמה שיכול להביא את הערך הגדול ביותר ללקוחות שלנו.
זה לא שזה לא היה קיים בסיבוב הראשון אבל עבורי זה המצפן, השאלה- האם זה הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות עבור הלקוח שלי ברגע הזה.
קטע מצחיק?
בימים הראשונים, החברים שראו אותי במסדרונות נשאו פרצופים קצת מופתעים, בקטע טוב:) העבודה ההיברידית גרמה כנראה לחלקם לחשוב שפשוט עבדתי הרבה זמן מהבית ואני כמובן זרמתי. למי שכן ידע על התהליך שעברתי, לראות אותי באותו המקום בחלל העבודה היה מוזר. אחת המנהלות פנתה אליי בצורה סופר מכבדת להסביר לי:" תשמע, כיף לראות אותך אבל לא נהוג שלקוחות יושבים היכן שהעובדים". היא עוד רגע שלחה אותי לקומה 28 :). החיוך הנבוך והחיוך האמיתי על פניה שהבינה שחזרתי היה מהרגעים שלא אשכח.
אמזון 2.0
חזרתי
